תביעה למשרד הביטחון מדריך להגשת תביעה והכרה בנכות
תביעה למשרד הביטחון היא הליך שעשוי להיות מורכב ורגיש מבחינה משפטית ורפואית. עבור חיילים, אנשי קבע, מילואימניקים ואנשי כוחות הביטחון, ההכרה בפגיעה שנגרמה עקב השירות עשויה להשפיע על היבטים משמעותיים בחיים, ובהם בריאות, פרנסה, שיקום ויציבות כלכלית.
רבים מהנפגעים אינם מודעים לזכויותיהם, אינם יודעים כיצד להוכיח את הקשר בין הפגיעה לבין השירות ולעיתים מגישים תביעה ללא מלוא התיעוד הדרוש. לכן, לפני הגשת תביעה נגד משרד הביטחון, חשוב להכיר את תנאי הזכאות, את המסמכים הנדרשים ואת שלבי ההליך.
במאמר זה נסביר איך מגישים תביעה למשרד הביטחון, מהם שלבי ההליך, אילו מסמכים עשויים להידרש, כיצד מתנהלת ועדה רפואית של משרד הביטחון, מה ניתן לעשות במקרה של דחיית בקשה להכרה ומתי כדאי לשקול ליווי של עורך דין תביעות משרד הביטחון .
מי זכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון?
הזכאות להגשת בקשה להכרה בנכות אינה מוגבלת רק ללוחמים או לפציעות שאירעו בקרב. בהתאם לתנאים הקבועים בדין, ניתן להגיש בקשה בעקבות חבלה או מחלה שנגרמו עקב השירות.
בין האוכלוסיות שעשויות להיות זכאיות נמנים:
- חיילי שירות חובה
- חיילי מילואים
- חיילי קבע, בהתאם לנסיבות הפגיעה ולהסדר החוקי החל על המקרה
- שוטרים ואנשי משמר הגבול
- אנשי שירות בתי הסוהר
- אנשי שב"כ והמוסד
- אוכלוסיות נוספות המנויות בדין
חשוב לדעת כי לגבי אנשי קבע וכוחות ביטחון מסוימים, לא כל פגיעה מטופלת בהכרח במסגרת אגף השיקום. בהתאם לסוג הפגיעה ולנסיבות שבהן אירעה, הטיפול עשוי להיות באגף השיקום או במסגרת תביעה לנפגעי עבודה בביטוח הלאומי.
הפגיעה שבגינה מוגשת הבקשה יכולה להיות, בין היתר:
- פציעה פיזית, כגון שברים, פגיעות גב, ברכיים או שמיעה
- פגיעה נפשית, לרבות פוסט טראומה
- מחלה שהתפתחה עקב תנאי השירות
- החמרה של מחלה או מצב רפואי קודם, כאשר מתקיימים התנאים להכרה
אחד הנושאים המרכזיים בבקשה להכרה הוא הוכחת הקשר בין הפגיעה או המחלה לבין השירות.
אין הכרח שמדובר יהיה דווקא באירוע לחימה דרמטי. בהתאם לנסיבות ולתנאים הקבועים בדין, גם חבלה או מחלה הקשורות לאימונים, לפעילות מבצעית או לתנאי השירות עשויות להיבחן לצורך הכרה.
האם ניתן להגיש תביעה שנים לאחר השחרור?
ככלל, קיימת תקופת התיישנות להגשת בקשה להכרה. בדרך כלל ניתן להגיש בקשה עד שלוש שנים מיום השחרור מהשירות שבמהלכו אירעה הפגיעה.
עם זאת, קיימים חריגים שבהם ניתן לבחון בקשה גם לאחר שחלפו יותר משלוש שנים, בהתאם לנסיבות המקרה ולתיעוד הקיים. קיימת גם התייחסות מיוחדת לפגיעות ישנות, ובכלל זה פגיעות נפשיות ופוסט טראומה.
לכן, חלוף הזמן אינו בהכרח שולל את האפשרות להגיש בקשה, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו ולמסמכים הקיימים.
מהי תביעה להכרה בנכות משרד הביטחון?
תביעה למשרד הביטחון היא בקשה להכיר בכך שחבלה, מחלה או החמרת מחלה קשורות לשירות בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
ההליך מתנהל מול אגף השיקום במשרד הביטחון. בשלב ההכרה נבחנים, בין היתר, נסיבות השירות, האירוע או תנאי השירות, החומר הרפואי והקשר הנטען בין השירות לבין הפגיעה.
ההכרה אינה אוטומטית. לצורך קבלת החלטה נבחנים הנתונים והראיות הרלוונטיים לכל מקרה.
כאשר מתקבלת הכרה בפגיעה, ממשיך ההליך, לפי העניין, לקביעת דרגת הנכות באמצעות ועדה רפואית. דרגת הנכות שנקבעת עשויה להשפיע על סוג והיקף הזכויות שלהן יהיה זכאי הנפגע בהתאם לדין.
חשוב להבחין בין שני שלבים מרכזיים:
- שלב ההכרה – האם הפגיעה מוכרת ככזו שנגרמה עקב השירות.
- השלב הרפואי – מהי דרגת הנכות שנגרמה כתוצאה מהפגיעה שהוכרה.
סוגי תביעות נפוצים למשרד הביטחון
תביעת פציעה במהלך השירות
בקשה יכולה להיות מוגשת בעקבות אירוע חבלתי, לדוגמה:
- תאונת אימונים
- פציעה בפעילות מבצעית
- תאונת דרכים בנסיבות הקשורות לשירות
- נפילה או חבלה
- פציעת ירי
- פגיעת הדף
גם פציעה שנראית בתחילה קלה עלולה להתברר בהמשך כבעלת השלכות רפואיות ממושכות. לכן חשוב לתעד את האירוע, לפנות לקבלת טיפול רפואי ולשמור את המסמכים הרלוונטיים.
תביעת מחלה עקב השירות
ישנם מקרים שבהם הנזק אינו נובע מאירוע חד-פעמי אלא ממחלה או מתהליך שהתפתח לאורך זמן.
לדוגמה:
- בעיות אורתופדיות
- ליקויי שמיעה וטנטון
- מחלות עור
- מחלות שהתפתחו על רקע תנאי השירות
- הפרעות נפשיות
בתביעות מסוג זה יש חשיבות מיוחדת להוכחת הקשר בין תנאי השירות לבין התפתחות המחלה או החמרתה.
תביעת פוסט טראומה למשרד הביטחון (PTSD)
פוסט טראומה עשויה להתפתח בעקבות אירועים שהתרחשו במהלך השירות, לרבות אירועים מבצעיים, תאונות קשות, חשיפה למצבים טראומטיים ואירועים אחרים הקשורים לשירות.
בתביעה מסוג זה עשויים להיות משמעותיים:
- אבחון מקצועי
- תיעוד רפואי וטיפולי
- תיאור מדויק של האירועים
- מסמכים מתקופת השירות, ככל שקיימים
- ראיות נוספות התומכות בנסיבות האירוע ובקשר לשירות
גם כאשר חלף זמן מאז האירוע, אין להסיק מכך שהתביעה אינה אפשרית. יש לבחון את נסיבות המקרה ואת התיעוד הקיים.
בקשה להחמרת מצב
מי שכבר הוכר כנכה משרד הביטחון ונקבעה לו דרגת נכות, ובמהלך הזמן חלה החמרה במצב הנובע מהנכות המוכרת, עשוי להיות רשאי לבקש בדיקה מחדש של דרגת הנכות בהתאם לתנאים הקבועים בדין.
איך מגישים תביעה למשרד הביטחון שלב אחר שלב
שלב ראשון איסוף מסמכים רפואיים
לתיעוד הרפואי יש חשיבות רבה בהליך.
בהתאם לסוג הפגיעה, כדאי לאסוף מסמכים כגון:
- סיכומי אשפוז
- ביקורים במיון
- בדיקות הדמיה
- מסמכים מקופת החולים
- מסמכים רפואיים מתקופת השירות
- תיעוד טיפולים נפשיים
- בדיקות וחוות דעת רפואיות רלוונטיות
חשוב ליצור תמונה רפואית ברורה ככל האפשר של הפגיעה ושל התפתחות המצב לאורך הזמן. פערים בתיעוד אינם מבטלים בהכרח את האפשרות להכרה, אך הם עלולים להקשות על הוכחת הקשר בין השירות לבין המצב הרפואי.
שלב שני תיאור הפגיעה ותנאי השירות
יש לתאר בצורה מדויקת וברורה את האירוע או את תנאי השירות שלטענת התובע גרמו לפגיעה. התיאור צריך להיות:
- עובדתי
- מדויק
- עקבי
- תואם ככל האפשר לתיעוד הקיים
אין צורך להגזים בתיאור. המטרה היא להציג באופן ברור מה אירע, מתי אירע, מהם תנאי השירות הרלוונטיים וכיצד התפתח המצב הרפואי.
שלב שלישי הגשת הבקשה לאגף השיקום
לבקשה מצרפים את הפרטים והמסמכים הרלוונטיים בהתאם לסוג הפגיעה.
מילוי הבקשה אינו עניין טכני בלבד. קיימת חשיבות להתאמה בין תיאור נסיבות הפגיעה לבין המסמכים הרפואיים ושאר הראיות. כאשר חסרים מסמכים או כאשר קיימות סתירות מהותיות בין הגרסאות והמסמכים, הדבר עלול להקשות על בירור הבקשה ולעכב את הטיפול בה.
לכן מומלץ לבצע בדיקה מסודרת של החומר לפני ההגשה ולוודא שהבקשה משקפת באופן מדויק את נסיבות המקרה.
שלב רביעי בחינת הקשר בין הפגיעה לשירות
אחד הנושאים המרכזיים בהליך הוא בחינת הקשר בין הפגיעה לבין השירות.
בין היתר עשויות להיבחן השאלות:
- האם החבלה או המחלה קשורות לשירות?
- מהם תנאי השירות הרלוונטיים?
- האם היה מצב רפואי קודם?
- אם היה מצב קודם האם השירות גרם להחמרתו באופן העונה על התנאים הקבועים בדין?
- האם התיעוד הרפואי והעובדתי תומך בטענות?
במקרים המתאימים עשויות להידרש חוות דעת רפואיות או בדיקות נוספות.
בסיום שלב בירור ההכרה מתקבלת החלטה על ידי קצין התגמולים.
ועדה רפואית משרד הביטחון מה היא קובעת?
לאחר הכרה בפגיעה, הוועדה הרפואית היא הגוף שקובע את דרגת הנכות בגין הפגיעה שהוכרה.
הוועדה עשויה לקבוע, בהתאם למצב הרפואי ולתקנות:
- את אחוזי הנכות
- האם דרגת הנכות זמנית או קבועה
- את מועד תחולת דרגת הנכות בהתאם לכללים החלים
הוועדה הרפואית אינה גוף טיפולי. תפקידה להעריך את המצב הרפואי ולקבוע את דרגת הנכות בהתאם למבחנים הקבועים בדין.
לקראת הוועדה חשוב לוודא שהמסמכים הרפואיים הרלוונטיים והעדכניים נמצאים בתיק ולהציג בצורה ברורה את המגבלות הנובעות מהפגיעה המוכרת.
טעויות נפוצות שעלולות להקשות על הצגת המצב בפני הוועדה כוללות:
- הצגת תיאור חלקי של המגבלות
- הגעה ללא מסמכים רפואיים עדכניים
- הנחה שכל המידע הרפואי בהכרח נמצא בפני חברי הוועדה
- חוסר התאמה בין התלונות לבין המסמכים הרפואיים
מומלץ להגיע לוועדה לאחר שעוברים על התיעוד הרפואי ומבינים אילו פגיעות הוכרו ומה נדרש מהוועדה לקבוע.
דחיית תביעה למשרד הביטחון מה עושים?
דחיית בקשה להכרה אינה בהכרח סוף ההליך. ראשית, חשוב לבדוק מה בדיוק נדחה ומהם הנימוקים להחלטה.
קיימים מסלולים שונים להשגה על החלטות בהתאם לסוג ההחלטה. כאשר מדובר בהחלטה של קצין התגמולים בעניין ההכרה, ניתן במקרים המתאימים לנקוט בהליך ערעור בהתאם לחוק ולמועדים הקבועים בו.
כאשר המחלוקת היא על דרגת הנכות שקבעה ועדה רפואית, מדובר במסלול אחר. ניתן לערער על החלטת ועדה רפואית מחוזית בפני ועדה רפואית עליונה בהתאם לתנאים ולמועדים הקבועים בדין.
בנוסף, בנסיבות מסוימות ניתן לבקש עיון מחדש בהחלטה קודמת או לפעול במסלול מתאים אחר כאשר מתגלות ראיות חדשות.
לכן אין להסתפק באמירה כללית שלפיה אפשר "להגיש את התביעה מחדש". יש לבדוק את ההחלטה שהתקבלה, את המועד שבו התקבלה ואת המסלול המשפטי המתאים להשגה עליה.
למה כדאי לשקול ליווי של עורך דין בתביעות משרד הביטחון?
אין חובה להיות מיוצגים על ידי עורך דין כדי להגיש בקשה להכרה בנכות. עם זאת, במקרים מורכבים, ליווי של עורך דין העוסק בתביעות משרד הביטחון עשוי לסייע, בין היתר, ב:
- בחינת נסיבות המקרה והמסלול המשפטי המתאים
- ארגון התשתית העובדתית והרפואית
- בחינת הצורך בחוות דעת רפואית
- הכנה לוועדות רפואיות
- טיפול בהליכי ערעור והשגה
- זיהוי מוקדם של קשיים ראייתיים או משפטיים
הדבר עשוי להיות משמעותי במיוחד במקרים שבהם קיימת מחלוקת על הקשר הסיבתי, כאשר חלף זמן רב מאז הפגיעה, כאשר היה מצב רפואי קודם או לאחר שניתנה החלטה הדוחה את הבקשה.
כמה זמן לוקחת תביעה למשרד הביטחון?
אין פרק זמן אחיד שניתן להבטיח מראש לטיפול בתביעה.
משך ההליך תלוי, בין היתר, בסוג הפגיעה, בהיקף החומר הרפואי והעובדתי, בצורך בקבלת מידע מגורמים נוספים, בבדיקות או בחוות דעת רפואיות, במורכבות שאלת הקשר לשירות ובהמשך ההליך בפני ועדות רפואיות. כאשר נדרשים הליכי ערעור או בדיקות נוספות, ההליך עשוי להתארך.
הגשת תביעה מסודרת הכוללת את המסמכים והמידע הרלוונטיים עשויה לצמצם בקשות להשלמות ועיכובים הנובעים ממידע חסר.
שאלות נפוצות על תביעות משרד הביטחון
האם ניתן להגיש תביעה שנים אחרי השחרור?
כן, במקרים מסוימים. ככלל קיימת תקופת התיישנות, אך קיימים חריגים המאפשרים לבחון בקשות גם לאחר שחלפו יותר משלוש שנים מהשחרור. חשוב לבדוק את נסיבות הפגיעה ואת התיעוד הקיים.
האם חייבים עורך דין כדי להגיש תביעה למשרד הביטחון?
לא. ניתן להגיש בקשה להכרה באופן עצמאי. במקרים מורכבים ניתן לשקול קבלת ייעוץ או ייצוג משפטי.
האם משרד הביטחון מכיר בפגיעה נפשית?
פגיעה נפשית, לרבות פוסט טראומה, עשויה להיות מוכרת כאשר מתקיימים התנאים הנדרשים ומוכח הקשר בינה לבין השירות.
מי קובע אם הפגיעה קשורה לשירות?
ההחלטה בשאלת ההכרה מתקבלת על ידי קצין התגמולים בהתאם לחומר שנאסף במסגרת בירור הבקשה.
מי קובע את אחוזי הנכות?
לאחר שהפגיעה הוכרה, הוועדה הרפואית קובעת את דרגת הנכות בגין הפגיעה המוכרת בהתאם למצב הרפואי ולתקנות.
האם אפשר לערער על אחוזי הנכות?
כן. ניתן לערער על החלטת ועדה רפואית מחוזית בפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים ולמועדים הקבועים בדין.
לסיכום תביעה למשרד הביטחון דורשת הכנה מדויקת
מי שנפגע במהלך שירותו הצבאי או הביטחוני עשוי להיות זכאי להכרה ולזכויות בהתאם לחוק, אך כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו.
הצלחת ההליך אינה תלויה רק בעצם קיומה של פגיעה רפואית. יש חשיבות גם להוכחת הקשר לשירות, לתיעוד הרפואי, למסמכים מתקופת השירות ולאופן הצגת העובדות.
לכן מומלץ להגיש את הבקשה לאחר איסוף מסודר של החומר ובחינה של תנאי הזכאות והמסלול המתאים למקרה. כאשר מדובר במקרה מורכב, בפגיעה ישנה, במחלוקת לגבי הקשר לשירות או לאחר דחיית בקשה, ניתן לשקול קבלת ייעוץ משפטי פרטני.
