תביעה נגד משרד הביטחון היא הליך הכרה ומימוש זכויות שעשוי להיות מורכב ובעל השלכות משמעותיות על זכויותיו הרפואיות, השיקומיות והכלכליות של הנפגע. מדובר בהליכים הנוגעים לחבלות, מחלות ופגיעות גוף ונפש הקשורות לשירות, לקביעת דרגת נכות ולזכויות המוענקות בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום).
במאמר זה נפרט מתי ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון, מהם שלבי ההליך, אילו זכויות קיימות לנפגעים, כיצד מתנהלת ועדה רפואית, ומדוע ליווי משפטי מקצועי הוא קריטי להצלחת ההליך.
מהי תביעה נגד משרד הביטחון?
כאשר מדברים על תביעה נגד משרד הביטחון בהקשר של פגיעה במהלך השירות, הכוונה בדרך כלל לבקשה להכרה בנכות המוגשת לקצין התגמולים באגף השיקום. במסגרת ההליך נבחנת השאלה האם מתקיימים התנאים להכרה בחבלה, במחלה או בהחמרת מצב רפואי כקשורים לשירות.
לאחר הכרה בפגיעה, עובר ההליך לשלב קביעת דרגת הנכות על ידי ועדה רפואית, ובהתאם לקביעה זו עשויות להיגזר זכויות שונות, ובהן תגמולים, טיפול רפואי, שיקום והטבות נוספות.
למידע נוסף על ההליך והליווי המשפטי ניתן לקרוא בעמוד עורך דין תביעות משרד הביטחון.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?
✔ חבלה במהלך השירות, פגיעה גופנית שנגרמה במהלך השירות ובנסיבות העומדות בתנאי החוק, לרבות במקרים המתאימים פציעה באימון, פעילות מבצעית, תאונה או אירוע אחר הקשור לשירות.
✔ פגיעה נפשית, אירועים במהלך השירות עשויים לגרום לפגיעה נפשית, לרבות פוסט טראומה (PTSD). גם במקרים אלה נדרש לבחון את התנאים להכרה ואת הקשר בין הפגיעה לבין השירות.
✔ מחלה או החמרה של מצב רפואי קודם, במקרים שבהם מתקיימים תנאי החוק, ניתן לבקש הכרה במחלה או בהחמרת מצב רפואי הקשורים לשירות.
✔ החמרת מצב לאחר הכרה, מי שכבר הוכר בגין פגיעה ומצבו הרפואי הקשור לנכות המוכרת החמיר, עשוי להיות זכאי לבקש בדיקה מחדש של דרגת נכותו.
✔ נכות מוסבת, כאשר נכות שכבר הוכרה גרמה לנכות נוספת, ניתן במקרים המתאימים לבקש הכרה בקשר שבין שתי הפגימות.
חשוב: ביחס לאנשי קבע ולחלק ממשרתי כוחות הביטחון חלים כללים מיוחדים, ולא כל פגיעה במהלך השירות מטופלת בהכרח במסגרת חוק הנכים. במקרים מסוימים המסלול הרלוונטי עשוי להיות דווקא במסגרת נפגעי עבודה בביטוח הלאומי.
תביעה לפי חוק הנכים לעומת תביעת נזיקין
חשוב להבחין בין תביעה להכרה לפי חוק הנכים לבין תביעת נזיקין רגילה.
בהליך מול אגף השיקום, המוקד הוא האם מתקיימים התנאים להכרה בפגיעה והאם קיים הקשר הנדרש בין הפגיעה לבין השירות. לאחר הכרה, ועדה רפואית קובעת את דרגת הנכות. לעומת זאת, תביעה אזרחית בנזיקין עוסקת בדרך כלל בשאלות כגון אחריות לנזק, רשלנות והיקף הפיצוי.
לא כל פגיעה שאירעה במהלך השירות מאפשרת לבחור בין שני המסלולים, וקיימים כללים מיוחדים בנוגע לייחוד עילה וליחס שבין זכויות לפי חוק הנכים לבין תביעות נזיקיות. לכן יש לבחון את המסלול המשפטי המתאים לפי נסיבותיו של כל מקרה.
שלבי הגשת תביעה נגד משרד הביטחון
שלב 1 איסוף המסמכים
לצורך בניית התביעה חשוב לאסוף את החומר הרלוונטי, ובין היתר:
✔ מסמכים רפואיים
✔ סיכומי אשפוז וטיפול
✔ בדיקות רפואיות והדמיה
✔ מסמכים מתקופת השירות
✔ תיעוד האירוע או נסיבות הפגיעה, ככל שקיים
✔ החלטות קודמות, אם כבר התקיים הליך
שלב 2 – הגשת בקשה להכרה
הבקשה מוגשת לקצין התגמולים באגף השיקום בצירוף החומר הנדרש להוכחת נסיבות הפגיעה והקשר לשירות.
למדריך מפורט ניתן לקרוא כאן: איך מגישים תביעה.
שלב 3 – החלטה בשאלת ההכרה
קצין התגמולים בוחן את הבקשה ואת התשתית העובדתית והרפואית ומחליט בשאלת ההכרה בפגיעה. במקרים מסוימים עשויות להידרש בדיקות, מסמכים או חוות דעת נוספות.
שלב 4 – ועדה רפואית
לאחר הכרה בפגיעה, הוועדה הרפואית קובעת את דרגת הנכות בגין הפגיעה שהוכרה. חשוב להגיע לוועדה עם חומר רפואי רלוונטי ועדכני ולהציג באופן ברור ומדויק את המצב הרפואי והמגבלות הנובעות ממנו.
שלב 5 – קבלת החלטה על דרגת הנכות
הוועדה הרפואית קובעת את דרגת הנכות וכן אם מדובר בדרגת נכות זמנית או קבועה. לקביעה זו עשויה להיות השפעה על התגמולים, הטיפול והזכויות הנלוות.
שלב 6 – ערעור במידת הצורך
יש להבחין בין ערעור על החלטת קצין התגמולים בשאלת ההכרה לבין ערעור על דרגת הנכות שקבעה הוועדה הרפואית. מדובר במסלולי ערעור שונים, ולכל אחד מהם מועדים וכללים משלו.
טעויות נפוצות בתביעות נגד משרד הביטחון
- הגשת בקשה ללא מלוא התיעוד הרפואי והעובדתי הרלוונטי
- הגעה לוועדה רפואית ללא היכרות עם החומר שבתיק
- אי צירוף מסמכים מתקופת השירות
- אי-הבחנה בין שלב ההכרה לבין שלב קביעת דרגת הנכות
- החמצת המועד להגשת ערעור
- ויתור על בדיקת אפשרויות ההמשך לאחר החלטה שלילית
טעויות בהליך עלולות להשפיע על ההכרה בפגיעה, על דרגת הנכות ועל הזכויות הנגזרות ממנה.
למה חשוב ליווי של עורך דין?
אין חובה להיות מיוצגים על ידי עורך דין כדי להגיש תביעה למשרד הביטחון. עם זאת, במקרים מורכבים ליווי משפטי עשוי לסייע בהכנת התשתית העובדתית והרפואית, בהצגת הטענות, בהיערכות לוועדה הרפואית ובבחינת אפשרויות הערעור.
עורך דין העוסק בתחום יכול לסייע, בין היתר:
✔ בבחינת המסלול המשפטי המתאים
✔ באיסוף וארגון התשתית הרפואית והעובדתית
✔ בהכנת התביעה לקצין התגמולים
✔ בהכנה לקראת ועדה רפואית
✔ בבחינת החלטות ובהגשת ערעור, כאשר קיימת עילה לכך
מהי נכות מוסבת והאם ניתן לבקש הכרה בה?
נכות מוסבת היא נכות שנוצרה כתוצאה מנכות אחרת שכבר הוכרה על ידי משרד הביטחון. הנושא מוסדר בתקנות הנכים העוסקות בקביעת דרגת נכות, ובמסגרת ההליך יש להראות קשר בין הנכות המוכרת לבין הפגימה הנוספת.
לדוגמה, במקרים המתאימים עשויה להתעורר טענה שלפיה פגיעה אורתופדית מוכרת גרמה עם הזמן לפגיעה רפואית נוספת.
אין די בכך ששתי הפגיעות קיימות במקביל. יש לבסס את הקשר הרפואי הנדרש בין הנכות המוכרת לבין הנכות הנוספת.
אם הבקשה מתקבלת, הפגיעה הנוספת עשויה להיכלל בקביעת דרגת הנכות ולהשפיע בהתאם על הזכויות.
אילו אחוזי נכות מזכים בתגמולים ממשרד הביטחון?
גובה התגמולים וחלק מהזכויות במסגרת חוק הנכים מושפעים מדרגת הנכות שנקבעת על ידי הוועדה הרפואית.
0%–9% נכות
ככלל, דרגת נכות של עד 9% אינה מזכה בתגמול נכות חודשי או במענק הנכות המשולם לבעלי דרגת נכות של 10%–19%. עם זאת, עצם ההכרה בפגיעה עשויה להיות בעלת משמעות אם בהמשך חלה החמרה בפגיעה המוכרת.
10%–19% נכות
ככלל, לגבי מי שהגיש את תביעתו לראשונה לאחר 1 בינואר 1996 ונקבעה לו דרגת נכות של 10%–19%, הזכאות היא למענק חד-פעמי ולא לתגמול נכות חודשי. קיימים הסדרים שונים לגבי מי שהוכרו לפי המסלול הישן.
20% נכות ומעלה
ככלל, מדרגת נכות של 20% ומעלה קיימת זכאות לתגמול נכות חודשי.
בנוסף לתגמול החודשי עשויות להיות זכויות נוספות בתחומי הטיפול הרפואי, השיקום, התעסוקה, הדיור, הרכב והטבות נוספות, אך הזכאות לכל הטבה אינה אוטומטית מעצם קביעת 20% נכות. לכל זכות עשויים להיות תנאי סף נוספים הנוגעים, בין היתר, לדרגת הנכות, לסוג הפגיעה ולנסיבות האישיות.
חשוב לדעת
כאשר קיימות מספר פגימות, דרגת הנכות המשוקללת אינה מתקבלת בדרך כלל מחיבור חשבוני פשוט של האחוזים. ניתן במקרים המתאימים להגיש בקשה לבדיקה מחדש עקב החמרת מצב. ניתן לבקש הכרה בנכות מוסבת כאשר מתקיימים התנאים לכך.
מועד תחילת הזכאות והתשלום נקבע בהתאם לסוג ההליך, מועד הגשת התביעה והוראות הדין, ולכן אין להניח שבכל מקרה יש זכאות אוטומטית לתשלום רטרואקטיבי.
מה קורה כאשר המצב הרפואי מחמיר לאחר קביעת הנכות?
קביעת דרגת הנכות אינה בהכרח סוף ההליך. כאשר חלה החמרה בפגיעה שכבר הוכרה, ניתן במקרים המתאימים לבקש בדיקה מחדש של דרגת הנכות.
אם בעקבות הבדיקה דרגת הנכות עולה, הדבר עשוי להשפיע גם על סוג התגמול והזכויות. לדוגמה, הוראות אגף השיקום מתייחסות למצב שבו דרגת נכות של 10%–19%, המזכה במענק, עולה ל־20% ומעלה ועוברת למסלול של תגמול חודשי.
עורכת דין תביעות משרד הביטחון – ליאה גרין
תביעה למשרד הביטחון דורשת בחינה של נסיבות השירות, התיעוד הרפואי והקשר שבין הפגיעה לבין השירות.
עורכת הדין ליאה גרין מעניקה ליווי בהליכי תביעות משרד הביטחון, לרבות הכנת בקשות להכרה, הכנה לוועדות רפואיות, החמרת מצב, נכות מוסבת והליכי ערעור.
למידע נוסף ניתן לקרוא בעמוד עורך דין תביעות משרד הביטחון או במדריך המסביר איך מגישים תביעה.
משך הזמן של תביעה נגד משרד הביטחון משתנה בהתאם לסוג התביעה, מורכבות המקרה, והאם נדרש דיון בוועדה רפואית או הליך משפטי. ברוב המקרים, אין מדובר בהליך קצר, ויש להיערך לכך מראש.
כן. ניתן להגיש תביעה גם שנים לאחר השחרור, כל עוד ניתן להוכיח קשר בין הפגיעה לבין השירות הצבאי או הביטחוני.
במקרים מסוימים כן, אך קיימים כללים ברורים למניעת כפל פיצוי. חשוב לבדוק כל מקרה לגופו.
ברוב המקרים קיימים מועדים להגשת תביעה, אך במקרים של החמרה רפואית או גילוי מאוחר , ניתן לעיתים להגיש גם לאחר שנים.
