רשלנות רפואית בניתוח הינו תחום מורכב הכולל היבטים רפואיים, משפטיים ואתיים. מטופלים אשר חוו נזק בעקבות ניתוח צריכים לדעת כי עומדת להם זכות לתבוע פיצוי, אך ההליך דורש איסוף ראיות, חוות דעת מקצועיות, וליווי משפטי מקצועי ומדויק. ככל שההכנה המשפטית מדויקת יותר, כך גדלים הסיכויים להצלחה בתביעה.
מהי רשלנות רפואית בניתוח?
בכל סוגי הניתוחים, רף הציפיות מהצוות הרפואי הינו גבוה במיוחד, כאשר כל טעות ו/או התרשלות במהלך הניתוח ו/או בסמוך לו, עלולה לגרום לנזק חמור ואף בלתי הפיך למטופל/ת. על פי הגדרתה, רשלנות רפואית בניתוח, מתקיימת כאשר רופא ו/או צוות רפואי, פועלים בניגוד לרמת הזהירות הסבירה המצופה מהם וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל/ת.
האם כל סיבוך בניתוח נחשב לרשלנות רפואית?
לא כל סיבוך או תוצאה בלתי רצויה לאחר ניתוח מעידים בהכרח על רשלנות רפואית. גם כאשר הצוות הרפואי פועל בהתאם לסטנדרט המקובל, עלולים להתממש סיכונים וסיבוכים המוכרים ברפואה. השאלה המרכזית היא האם הצוות הרפואי פעל באופן סביר בהתאם לנסיבות ולמידע שהיה בפניו בזמן אמת, האם הסיכון הוסבר למטופל כנדרש והאם הסיבוך זוהה וטופל בזמן. כאשר הנזק נגרם כתוצאה מסטייה מהסטנדרט הרפואי הסביר, מאיחור באבחון הסיבוך או מטיפול בלתי מתאים בו, עשויה להתעורר עילה לתביעת רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית במהלך הניתוח יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים, ביניהן: טעות טכנית במהלך הניתוח, היעדר הסכמה מדעת, אבחון שגוי לפני הניתוח וטיפול לא הולם לאחר הניתוח. דוגמאות נפוצות למקרי רשלנות רפואית בניתוח כוללות בין היתר:
- השארת גוף זר בגוף המנותח, לרבות, סיכות, תחבושות, מחטים וכדומה
- ניקוב כלי דם חיוני עקב חוסר זהירות
- ניתוח מיותר שנבע מאבחון שגוי
- חוסר מעקב ו/או מעקב לקוי אחר סימנים המעידים על סיבון ו/או זיהום לאחר הניתוח
- היעדר הסכמה מדעת
רשלנות רפואית לפני הניתוח ולאחריו
האחריות הרפואית אינה מתחילה עם הכניסה לחדר הניתוח ואינה מסתיימת עם סיום ההליך. לפני הניתוח יש לבחון את מצבו הרפואי של המטופל, לבצע את הבדיקות הנדרשות, לשקול גורמי סיכון ולהעריך את התאמתו להליך. לאחר הניתוח נדרש מעקב מתאים לצורך זיהוי מוקדם של סיבוכים כגון דימום, זיהום או הידרדרות במצב המטופל. לכן, גם כשל בהכנה לניתוח, אי־התייחסות לתוצאות בדיקות או עיכוב בזיהוי ובטיפול בסיבוך לאחר הניתוח עשויים, בנסיבות המתאימות, להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית.
שימו לב כי רשלנות רפואית בניתוח עשויה להתרחש במגוון רחב של הליכים כירורגיים, לרבות ניתוחים מתוכננים וניתוחי חירום. כך למשל, במקרים של ניתוח קיסרי, שאלת הרשלנות עשויה להתעורר עקב איחור בהחלטה על ביצוע הניתוח, כשלים במהלך ההליך עצמו, פגיעה באם או ביילוד וכן בשל מעקב לקוי לאחר הניתוח.
היעדר הסכמה מדעת – מה חשוב לדעת?
היעדר הסכמה מדעת מהווה עילה להגשת תביעת רשלנות בניתוח, זאת בהתבסס על חוק זכויות החולה (התשנ"ו 1996) במסגרתו נקבע בסעיף 13 לחוק כי "לא יינתן טיפול רפואי אלא אם נתן המטופל את הסכמתו לכך, לאחר שקיבל מידע רפואי מהותי, לרבות, מהות הטיפול, מטרתו, הסיכונים והסיבוכים האפשריים, סיכויי ההצלחה, טיפולים חלופיים"
חשוב לציין שהזכות להסכמה מדעת מהווה תנאי מרכזי לכל טיפול רפואי, ובמיוחד לניתוחים אשר אינם מוגדרים כניתוחי חירום מצילי חיים. לפיכך, אי מתן הסכמה מדעת, עשוי להיחשב כעילה לרשלנות רפואית, גם במקרים בהם הניתוח עצמו בוצע כראוי.
התנאים המקדימים להוכחת רשלנות רפואית
בדומה לכל תביעת רשלנות רפואית אחרת, גם תביעת רשלנות רפואית בניתוח, מחייבת עמידה בשלושה תנאים מקדימים עיקריים:
- קיום חובת הזהירות – בין הצוות הרפואי המנתח לבין המטופל/ת
- הפרת חובת הזהירות – הצוות הרפואי חרג מהסטנדרט הרפואי המקובל
- נזק – קיומו של נזק שנגרם למטופל.
- קשר סיבתי – בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם למטופל/ת
שימו לב – ברוב המקרים, קיים צורך בחוות דעת רפואית של מומחה, הקובעת כי ההתנהלות הרפואית סטתה מהפרקטיקה הרפואית הסבירה.
מה לעשות אם קיים חשד לרשלנות רפואית בניתוח?
כאשר מתעורר חשד שהנזק שנגרם במהלך ניתוח או לאחריו נובע מרשלנות רפואית, חשוב לשמור ולאסוף את מלוא התיעוד הרפואי הקשור לטיפול. בין היתר, מומלץ לשמור סיכומי אשפוז ושחרור, דו"ח הניתוח, בדיקות הדמיה ומעבדה, טופסי הסכמה מדעת, מרשמים, הפניות ותיעוד של טיפולים נוספים שנדרשו בעקבות הנזק. מומלץ גם לתעד את התפתחות הפגיעה ואת השפעתה על התפקוד היומיומי ולשמור קבלות ואסמכתאות להוצאות שנגרמו. בשלב הבא ניתן להעביר את החומר לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית לצורך בחינה ראשונית ובמידת הצורך לקבלת חוות דעת של מומחה רפואי מתאים.
ככל שהתביעה מבוססת על תיעוד רפואי מלא, חוות דעת מקצועית ורצף ראייתי ברור, כך ניתן להציג בצורה מבוססת יותר את הטענה בדבר התרשלות ואת הקשר בינה לבין הנזק שנגרם. מומלץ לקרוא גם את המדריך איך מחזקים תיק רשלנות רפואית, הכולל מידע נוסף על המסמכים, הראיות והפעולות שעשויים להיות משמעותיים בבניית התביעה.
תביעת רשלנות – ההליך המשפטי
תביעת רשלנות רפואית בניתוח, בדומה לתביעות רשלנות רפואית בתחומי רפואה אחרים, מתנהלת על פי סדר הדברים הבא:
- פנייה לעורך דין מומחה – מומלץ לפנות לעורך דין בעל ניסיון מוכח בתחום הרשלנות הרפואית לצורך הערכת סיכויי התביעה וגיבוש התביעה.
- איסוף ותיעוד רפואי – קיימת חשיבות רבה לאיסוף כל התיעד הרפואי הרלוונטי לצורך הגשת התביעה, לרבות, סיכומי אשפוז, צילומים, דוחות ניתוח, חוות דעת רפואיות קודמות וכדומה.
- חוות דעת רפואית מומחה – לכל כתב תביעה חובה לצרף חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי הקשור לניתוח ו/או לנזק שנגרם, כאשר מטרת החוות דעת היא לתמוך בטענות הרשלנות.
- הגשת כתב תביעה לבית המשפט – תביעת רשלנות רפואית בניתוח מוגשת לבית המשפט השלום ו/או המחוזי, זאת בהתאם לגבוה הפיצוי הנתבע.
- פיצויים – במידה והתביעה מתקבלת, הפיצוי יכול לכלול: פיצוי בגין נזקי גוף (סעיף כאב וסבל), הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות, עלויות טיפולים עתידיים ופיצוי על עוגמת נפש.
נגד מי מוגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוח?
זהות הנתבעים בתביעת רשלנות רפואית תלויה בנסיבות המקרה ובזהות הגורמים המעורבים בטיפול. בהתאם למקרה, התביעה עשויה להיות מופנית נגד רופא או גורם רפואי אחר וכן נגד בית חולים, קופת חולים או מוסד רפואי שבמסגרתו ניתן הטיפול. לעיתים האחריות הנטענת אינה נוגעת לפעולה של אדם אחד בלבד, אלא לרצף של כשלים מצד מספר גורמים רפואיים. לכן, כחלק מבדיקת התיק יש לבחון מי היה אחראי לכל שלב בטיפול ומה הייתה מעורבותו באירועים שהובילו לנזק.
התיישנות בתביעות רשלנות
ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית היא שבע שנים, אולם המועד שממנו מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה. במקרים שבהם הנזק או העובדות המהוות את עילת התביעה התגלו בשלב מאוחר יותר, עשויים לחול כללים מיוחדים הנוגעים לגילוי מאוחר, בכפוף לתנאים ולמגבלות הקבועים בדין.
כאשר הנפגע הוא קטין, קיימים כללים ייחודיים לחישוב תקופת ההתיישנות, ובמקרים רבים התקופה שבה היה קטין אינה נמנית במניין ההתיישנות. מאחר שלמועד ההתיישנות עשויה להיות השפעה מכרעת על האפשרות להגיש תביעה, מומלץ שלא להסתמך על חישוב עצמאי ולפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר.
שיעורי הפיצויים
שיעור הפיצויים בתביעת רשלנות, משתנה בהתאם לחומרת הנזק והפגיעה, השפעת הנזק על אורח החיים של המנותח/ת, גיל המנותח/ת, יכולת ההשתכרות ונסיבות מיוחדות ביניהן: אובדן אוטונומיה ו/או עקרות. סכומי פיצוי משמעותיים נפסקים במקרים בהם מוכחת נכות רפואית תפקודית ו/או פגיעה חמורה באיכות החיים עקב מקרה הרשלנות.
עורכת הדין ליאה גרין – יחד איתכם גם במקרי רשלנות רפואית
עורכת הדין ליאה גרין, המתמחה בדיני נזיקין ומיצוי זכויות רפואית, תסייע גם לכם להתמודד עם מקרי רשלנות, תוך גיבוש תיק התביעה וניהול התיק בבתי המשפט ו/או בהליך הסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.
