תביעות משרד הביטחון הן הליך משפטי מורכב שנועד להכיר בזכויותיהם של חיילים, אנשי קבע ואנשי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך שירותם. במאמר זה תמצאו הסבר ברור על סוגי התביעות, תנאי הזכאות, שלבי ההליך והדרך הנכונה לממש את הזכויות מול משרד הביטחון.
תביעה נגד משרד הביטחון מוגשת בדרך כלל לאגף השיקום בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), כאשר המטרה היא להכיר בקשר שבין החבלה, המחלה או החמרת המצב הרפואי לבין השירות. חשוב להבחין בין הליך זה לבין תביעת נזיקין רגילה: אין מדובר בהכרח בתביעה לפיצויים בשל רשלנות, אלא בהליך הכרה ייחודי שבמסגרתו נבחנים תנאי הזכאות והקשר הסיבתי לשירות.
למידע מורחב על אופן הגשת תביעה נגד משרד הביטחון המסמכים הנדרשים והשלבים המרכזיים בהליך, ניתן לעיין במדריך המלא באתר.
בדף זה תמצאו הסבר ברור ומעודכן על:
- סוגי תביעות משרד הביטחון
- תנאי הזכאות להכרה
- שלבי ההליך מול קצין התגמולים
- סוגי התגמולים והזכויות
- טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
סיבות נפוצות להגשת תביעות משרד הביטחון
בין הפגיעות שבגינן עשויה להתעורר זכאות להכרה מול משרד הביטחון ניתן למצוא:
- פגיעות במהלך שירות צבאי. חיילים בשירות סדיר, קבע ומילואים עלולים להיפגע במהלך שירותם כתוצאה מתאונות, פעולות לחימה, פעילות מבצעית, אימונים, אירועים ביטחוניים, חשיפה לחומרים מסוכנים ומקרים נוספים הקשורים לשירות.
- פגיעה בעקבות טיפול רפואי במהלך השירות. במקרים מסוימים עשויה להתעורר שאלת ההכרה בפגיעה שנגרמה או הוחמרה במהלך השירות בעקבות טיפול רפואי, איחור באבחון, אי-הפניה לבדיקות או טיפול רפואי אחר. המסלול המשפטי המתאים תלוי בנסיבות המקרה, ולכן אין לראות בכל מקרה כזה באופן אוטומטי "תביעת רשלנות רפואית נגד משרד הביטחון".
- פגיעות נפשיות. חיילים ומשרתי כוחות הביטחון עשויים להיחשף במהלך השירות לאירועים טראומטיים העלולים לגרום לפגיעה נפשית, לרבות PTSD, חרדה, דיכאון ופגיעות נפשיות אחרות. לצורך הכרה יש לבחון, בין היתר, את נסיבות השירות ואת הקשר בין האירוע או תנאי השירות לבין הפגיעה.
בדומה, ניתן לתבוע זכויות בגין פגיעה כתוצאה מפעולות איבה, אולם הליך זה מתקיים ככלל מול המוסד לביטוח לאומי, למידע נוסף אודות נפגעי פעולות איבה.
אילו זכויות ניתן לקבל בעקבות הכרה של משרד הביטחון?
לאחר הכרה בפגיעה וקביעת דרגת הנכות, עשויות לעמוד לנפגע זכויות שונות בהתאם לחוק, לתקנות, לאחוזי הנכות ולנסיבות האישיות. אין מדובר בפיצוי נזיקי רגיל בגין כאב וסבל או אובדן שכר, אלא במערך ייעודי של תגמולים וזכויות.
בין היתר עשויות להיות רלוונטיות:
- תגמול חודשי בהתאם לדרגת הנכות ולתנאי הזכאות
- מענק חד-פעמי במקרים המתאימים
- טיפולים רפואיים הקשורים לנכות המוכרת
- שיקום מקצועי ותעסוקתי
- סיוע וטיפול נפשי
- זכויות בתחום הדיור והניידות בהתאם לתנאים
- זכויות והטבות נוספות בהתאם לדרגת הנכות ולמצבו של הזכאי
גובה והיקף הזכויות תלויים, בין היתר:
- באחוזי הנכות שנקבעו
- בסוג הפגיעה שהוכרה
- בהשפעת הפגיעה על התפקוד
- תנאים הספציפיים שנקבעו בחוק, בתקנות ובהוראות אגף השיקום לכל זכות
מה חשוב לדעת על תביעות משרד הביטחון?
המסגרת המרכזית להכרה בנכות עקב השירות היא חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט 1959 [נוסח משולב]. ההליך שונה מתביעת נזיקין רגילה ומתנהל בשני שלבים מרכזיים: תחילה נבחנת שאלת ההכרה והקשר הסיבתי על ידי קצין התגמולים, ולאחר הכרה מועברת שאלת דרגת הנכות לוועדה רפואית.
חשוב גם לדעת כי לגבי אנשי קבע ומשרתי כוחות ביטחון קיימים כללים מיוחדים, ובמקרים מסוימים המסלול המתאים עשוי להיות דווקא במסגרת פגיעה בעבודה בביטוח הלאומי ולא מול אגף השיקום. לכן יש לבחון כל מקרה לפי סוג השירות, מועד הפגיעה ואופייה.
תושבי פתח תקווה מוזמנים לקרוא גם את המדריך הממוקד לתהליך מול משרד הביטחון בעיר.
הליך ההכרה עשוי לכלול איסוף חומר רפואי ועובדתי, בירור נסיבות האירוע, בחינת הקשר הסיבתי לשירות ובהמשך, במקרה של הכרה, התייצבות בפני ועדה רפואית לצורך קביעת דרגת הנכות.
עורכת דין ליאה גרין ליווי בתביעות משרד הביטחון
אם גם אתם מתמודדים עם פגיעה הקשורה לשירות, במשרדה של עוה"ד ליאה גרין תוכלו לקבל ליווי משפטי בהליכי ההכרה ומימוש הזכויות מול משרד הביטחון.
תביעות משרד הביטחון מנוהלות בגישה אישית, יסודית ומקצועית, תוך ליווי הנפגע/ת לאורך שלבי ההליך:
- הכנת והגשת הבקשה להכרה
- בניית התשתית הרפואית והעובדתית
- הכנה לוועדות רפואיות
- ייצוג בהליכי ערעור
- טיפול בהחמרת מצב
- ייעוץ למיצוי הזכויות בהתאם לנסיבות המקרה
כאשר מתקבלת החלטה שאינה תואמת את מצבו של הנפגע או כאשר בקשת ההכרה נדחית, חשוב לבדוק איזה מסלול ערעור חל ובתוך איזה מועד. ניתן לקרוא בהרחבה על ערעור על החלטת אגף השיקום
איך מתכוננים לוועדה רפואית של משרד הביטחון?
לאחר ההכרה בפגיעה, הוועדה הרפואית של משרד הביטחון היא שקובעת את דרגת הנכות בגין הפגיעה שהוכרה. לכן חשוב להבחין בינה לבין ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי.
לקראת הוועדה מומלץ לאסוף מסמכים רפואיים עדכניים ורלוונטיים, ובהם סיכומי מחלה, בדיקות הדמיה, חוות דעת מומחים ותיעוד טיפולים. חשוב להכיר את החומר הרפואי ולהיות מסוגלים להסביר באופן ברור כיצד הפגיעה שהוכרה משפיעה בפועל על התפקוד.
בוועדה יש להשיב לשאלות באופן ענייני ומדויק ולהציג את המגבלות כפי שהן בפועל, מבלי להמעיט בהן ומבלי להפריז.
טיפים להתכוננות לוועדה
הכירו את הפגיעה שכבר הוכרה ואת המסמכים שבתיק
הוועדה הרפואית עוסקת בקביעת דרגת הנכות הקשורה לפגיעה שהוכרה. לכן חשוב להבין אילו פגימות הוכרו ומהו החומר הרפואי הרלוונטי להן.
הכינו תיק מסמכים מסודר
סיכומי מחלה, בדיקות הדמיה, חוות דעת מומחים, טיפולים ותרופות הקשורים לפגיעה יכולים לסייע לוועדה לקבל תמונה רפואית מלאה.
הביאו מסמכים רפואיים עדכניים
מסמכים עדכניים יכולים להציג את המצב הרפואי והתפקודי הנוכחי ואת המגבלות הקיימות.
כתבו לעצמכם נקודות חשובות לפני הוועדה
במעמד הוועדה קל לשכוח פרטים. ניתן להכין מראש מספר נקודות המתארות את המגבלות המרכזיות ואת השפעתן על התפקוד.
תארו את המצב הרגיל והמייצג
כאשר קיימים ימים טובים וימים קשים יותר, חשוב לתאר באופן מדויק את המצב הרגיל ואת תדירות הקשיים.
אל תמעיטו בקושי
הוועדה מכירה את מצבכם באמצעות החומר הרפואי, הבדיקה והדברים שתציגו בפניה. לכן חשוב למסור תמונה מלאה.
אל תגזימו
יש להישאר מדויקים ועקביים עם התיעוד הרפואי והמצב בפועל.
ודאו שאתם מתייחסים לפגיעה שהוכרה על ידי משרד הביטחון
אין מקום במסגרת זו למונחים כגון נכות כללית, שר"מ או ילד נכה, שהם מסלולים של הביטוח הלאומי ואינם הנושא של הוועדה הרפואית באגף השיקום.
בדקו אם קיים צורך בחוות דעת רפואית
במקרים המתאימים ניתן לשקול חוות דעת רפואית שתסייע בהצגת המצב הרפואי והשלכותיו.
ניתן לשקול ליווי משפטי
עורך דין העוסק בתביעות משרד הביטחון יכול לסייע בהכנת התיק ובהיערכות להליך הוועדה בהתאם לנסיבות המקרה.
מה קורה אם התביעה נדחית?
דחיית בקשה להכרה על ידי קצין התגמולים והחלטה של ועדה רפואית הן שתי החלטות שונות, ולכן גם מסלולי הערעור שונים.
על החלטה הדוחה בקשה להכרה ניתן להגיש ערעור לוועדת הערעורים לפי חוק הנכים, בהתאם למועד הקבוע בדין. לעומת זאת, על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון בעניין דרגת הנכות ניתן לערער לוועדה רפואית עליונה.
ערעור על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון יש להגיש בתוך 45 ימים מקבלת ההחלטה, בכפוף לאפשרויות הארכה הקבועות בהליך.
למידע נוסף ניתן לקרוא את המדריך בנושא ערעור על החלטת אגף השיקום
ההבדל בין תביעות משרד הביטחון לבין תביעות נזיקין רגילות
חשוב להבין כי תביעות משרד הביטחון לפי חוק הנכים אינן תביעות נזיקין רגילות.
בתביעת נזיקין רגילה עשויה להתעורר שאלת אחריותו של גורם לנזק והפיצוי הכספי שנגרם בעקבותיו. לעומת זאת, בהליך לפי חוק הנכים:
המוקד הוא עמידה בתנאי ההכרה לפי חוק הנכים והוכחת הקשר הנדרש בין השירות לבין הפגיעה
- ההכרה נבחנת תחילה על ידי קצין התגמולים
- לאחר הכרה, דרגת הנכות נקבעת בוועדה רפואית
- הזכויות ניתנות במסגרת מנגנון של תגמולים, טיפול ושיקום בהתאם לחוק ולתקנות
לכן עדיף להשתמש לאורך המאמר במונחים תביעה למשרד הביטחון, בקשה להכרה" או תביעה לפי חוק הנכים, ולא לכנות את כל ההליך תביעת נזיקין נגד משרד הביטחון.
החמרת מצב מתי ניתן להגיש בקשה?
גם לאחר שנקבעה דרגת נכות בגין פגיעה מוכרת, עשוי להתעורר מצב שבו חלה החמרה רפואית בפגיעה שהוכרה.
במקרים המתאימים ניתן לבחון הגשת בקשה לבדיקה מחדש עקב החמרת מצב, בהתאם לתנאים ולנהלים החלים על ההליך.
הכרה בהחמרה עשויה להביא לשינוי בדרגת הנכות ובהתאם לכך גם להשפיע על הזכויות והתגמולים.
תפקיד קצין התגמולים והוועדות הרפואיות
לקצין התגמולים ולוועדה הרפואית תפקידים שונים בהליך.
קצין התגמולים עוסק בשלב ההכרה ובוחן, בין היתר, האם מתקיימים התנאים להכרה בפגיעה והקשר הנדרש לשירות.
לאחר שניתנת הכרה, הוועדה הרפואית היא שקובעת את דרגת הנכות בגין הפגיעה שהוכרה, לרבות אם הנכות נקבעת באופן זמני או קבוע.
ההבחנה בין שני השלבים חשובה גם כאשר מבקשים לערער על החלטה, משום שמסלול הערעור משתנה בהתאם לסוג ההחלטה.
טעויות נפוצות בתביעות משרד הביטחון ואיך להימנע מהן
בתביעות משרד הביטחון, טעויות בשלב ההכרה או הוועדה עלולות להשפיע על המשך ההליך. בין הטעויות שכדאי להימנע מהן:
- הגשת בקשה ללא תיעוד רפואי ועובדתי מספק
- אי-צירוף מסמכים רלוונטיים מתקופת השירות
- הגעה לוועדה רפואית ללא היכרות עם התיק
- אי הבחנה בין שלב ההכרה לבין שלב קביעת דרגת הנכות
- החמצת מועדים להגשת ערעור
- ויתור על בדיקת אפשרויות ההמשך לאחר החלטה שלילית
כאשר מתקבלת החלטה שלילית, חשוב לבדוק את נימוקיה ואת מסלול ההשגה המתאים לפני חלוף המועד הקבוע בדין.
עורכת הדין ליאה גרין כאן בשבילך
עורכת הדין ליאה גרין מעניקה ליווי משפטי בהליכי הכרה ומימוש זכויות מול משרד הביטחון, החל משלב בחינת המקרה והכנת הבקשה ועד לוועדות רפואיות והליכי ערעור, בהתאם לצורך.
לרשותכם שירותים משפטיים לצורך קידום ההליך ושמירה על זכויותיכם.
למידע נוסף בנושא, חייגו: 052-4746774.
שאלות ותשובות נפוצות תביעות משרד הביטחון
המונח תביעת משרד הביטחון מתייחס בדרך כלל לבקשה להכרה בנכות המוגשת לאגף השיקום. במסגרת ההליך מבקש הנפגע להוכיח כי קיימת זיקה משפטית ורפואית בין השירות לבין החבלה, המחלה או החמרת המצב שבגינם מוגשת הבקשה.
בקשות להכרה עשויות להיות מוגשות על ידי חיילים בשירות חובה ומילואים וכן, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק, על ידי אנשי קבע ומשרתי כוחות ביטחון נוספים.
ביחס לאנשי קבע וכוחות הביטחון קיימות מגבלות והבחנות מיוחדות לגבי סוג הפגיעה והנסיבות שבהן היא אירעה. לכן לא כל פגיעה של איש קבע מטופלת בהכרח באגף השיקום, ובחלק מהמקרים המסלול הרלוונטי עשוי להיות בביטוח הלאומי.
בהתאם לנסיבות ולתנאי החוק, ניתן לבקש הכרה בגין:
- פציעות גופניות
- פגיעות נפשיות, לרבות PTSD
- מחלות במקרים המתאימים
- החמרה של מצב רפואי קודם עקב השירות
עצם קיומה של פגיעה אינו מספיק כשלעצמו, ויש להוכיח את התנאים הנדרשים להכרה ואת הקשר הרלוונטי לשירות.
ככלל, חוק הנכים קובע תקופת התיישנות של שלוש שנים ממועד השחרור מהשירות שבמהלכו אירע המקרה שגרם לנכות. עם זאת, קיימים בחוק ובתקנות חריגים ומצבים שבהם ניתן לבחון הארכת מועד, למשל בתנאים מסוימים הנוגעים לחבלה רשומה.
לכן לא נכון להניח שפגיעה נפשית פטורה באופן אוטומטי מהתיישנות, ומומלץ לבדוק את המועד הרלוונטי בכל מקרה ולא לדחות את הגשת הבקשה.
ככלל, ההליך נחלק לשני שלבים עיקריים:
- הגשת בקשה להכרה ובחינת הקשר בין הפגיעה לבין השירות על ידי קצין התגמולים.
- לאחר הכרה העברה לוועדה רפואית לצורך קביעת דרגת הנכות.
בהליך עשויים להידרש מסמכים רפואיים, מסמכים מהשירות, תיעוד של האירוע וחומר נוסף הרלוונטי להוכחת הקשר לשירות.
לאחר קביעת דרגת הנכות נבחנות הזכויות והתגמולים בהתאם לדין.
נכות זמנית נקבעת לתקופה מוגבלת, שלאחריה ניתן לבצע בדיקה רפואית נוספת.
נכות קבועה נקבעת כאשר הוועדה הרפואית קובעת דרגת נכות שאינה מוגבלת בזמן. סוג והיקף התגמולים והזכויות נקבעים בהתאם לדרגת הנכות ולתנאים החלים על כל זכות.
אין חובה להיות מיוצגים על ידי עורך דין כדי להגיש בקשה להכרה או להופיע בפני ועדה רפואית.
עם זאת, בתיקים מורכבים ניתן להסתייע בעורך דין לצורך בניית התשתית העובדתית והרפואית, הכנת הבקשה, היערכות לוועדה ובחינת אפשרויות הערעור.
