רשלנות רפואית בניתוח הינו תחום מורכב הכולל היבטים רפואיים, משפטיים ואתיים. מטופלים אשר חוו נזק בעקבות ניתוח צריכים לדעת כי עומדת להם זכות לתבוע פיצוי, אך ההליך דורש איסוף ראיות, חוות דעת מקצועיות, וליווי משפטי מקצועי ומדויק. ככל שההכנה המשפטית מדויקת יותר, כך גדלים הסיכויים להצלחה בתביעה.

מהי רשלנות רפואית בניתוח?

בכל סוגי הניתוחים, רף הציפיות מהצוות הרפואי הינו גבוה במיוחד, כאשר כל טעות ו/או התרשלות במהלך הניתוח ו/או בסמוך לו, עלולה לגרום לנזק חמור ואף בלתי הפיך למטופל/ת. על פי הגדרתה, רשלנות רפואית בניתוח, מתקיימת כאשר רופא ו/או צוות רפואי, פועלים בניגוד לרמת הזהירות הסבירה המצופה מהם וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל/ת.

רשלנות רפואית במהלך הניתוח יכולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים, ביניהן: טעות טכנית במהלך הניתוח, היעדר הסכמה מדעת, אבחון שגוי לפני הניתוח וטיפול לא הולם לאחר הניתוח. דוגמאות נפוצות למקרי רשלנות רפואית בניתוח כוללות בין היתר:

• השארת גוף זר בגוף המנותח, לרבות, סיכות, תחבושות, מחטים וכדומה
• ניקוב כלי דם חיוני עקב חוסר זהירות
• ניתוח מיותר שנבע מאבחון שגוי
• חוסר מעקב ו/או מעקב לקוי אחר סימנים המעידים על סיבון ו/או זיהום לאחר הניתוח
• היעדר הסכמה מדעת

היעדר הסכמה מדעת – מה חשוב לדעת?

היעדר הסכמה מדעת מהווה עילה להגשת תביעת רשלנות בניתוח, זאת בהתבסס על חוק זכויות החולה (התשנ"ו 1996) במסגרתו נקבע בסעיף 13 לחוק כי "לא יינתן טיפול רפואי אלא אם נתן המטופל את הסכמתו לכך, לאחר שקיבל מידע רפואי מהותי, לרבות, מהות הטיפול, מטרתו, הסיכונים והסיבוכים האפשריים, סיכויי ההצלחה, טיפולים חלופיים"

חשוב לציין שהזכות להסכמה מדעת מהווה תנאי מרכזי לכל טיפול רפואי, ובמיוחד לניתוחים אשר אינם מוגדרים כניתוחי חירום מצילי חיים. לפיכך, אי מתן הסכמה מדעת, עשוי להיחשב כעילה לרשלנות רפואית, גם במקרים בהם הניתוח עצמו בוצע כראוי.

התנאים המקדימים להוכחת רשלנות רפואית 

בדומה לכל תביעת רשלנות רפואית אחרת, גם תביעת רשלנות רפואית בניתוח, מחייבת עמידה בשלושה תנאים מקדימים עיקריים:

1. קיום חובת הזהירות – בין הצוות הרפואי המנתח לבין המטופל/ת
2. הפרת חובת הזהירות – הצוות הרפואי חרג מהסטנדרט הרפואי המקובל
3. קשר סיבתי – בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם למטופל/ת

שימו לב – ברוב המקרים, קיים צורך בחוות דעת רפואית של מומחה, הקובעת כי ההתנהלות הרפואית סטתה מהפרקטיקה הרפואית הסבירה.

תביעת רשלנות – ההליך המשפטי

תביעת רשלנות רפואית בניתוח, בדומה לתביעות רשלנות רפואית בתחומי רפואה אחרים, מתנהלת על פי סדר הדברים הבא:

1. פנייה לעורך דין מומחה – מומלץ לפנות לעורך דין בעל ניסיון מוכח בתחום הרשלנות הרפואית לצורך הערכת סיכויי התביעה וגיבוש התביעה.
2. איסוף ותיעוד רפואי – קיימת חשיבות רבה לאיסוף כל התיעד הרפואי הרלוונטי לצורך הגשת התביעה, לרבות, סיכומי אשפוז, צילומים, דוחות ניתוח, חוות דעת רפואיות קודמות וכדומה.
3. חוות דעת רפואית מומחה – לכל כתב תביעה חובה לצרף חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי הקשור לניתוח ו/או לנזק שנגרם, כאשר מטרת החוות דעת היא לתמוך בטענות הרשלנות.
4. הגשת כתב תביעה לבית המשפט – תביעת רשלנות רפואית בניתוח מוגשת לבית המשפט השלום ו/או המחוזי, זאת בהתאם לגבוה הפיצוי הנתבע.
5. פיצויים – במידה והתביעה מתקבלת, הפיצוי יכול לכלול: פיצוי בגין נזקי גוף (סעיף כאב וסבל), הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות, עלויות טיפולים עתידיים ופיצוי על עוגמת נפש.

התיישנות בתביעות רשלנות 

תקופת ההתיישנות לתביעות רשלנות היא עד 7 שנים ממועד הניתוח. יחד עם זאת, במקרים בהם הנזק מתגלה רק בשלב מאוחר יותר, תקופת ההתיישנות נמדדת ממועד גילוי הנזק ולא מהמועד בו התרחש הניתוח. כך או אחרת, במקרה של קטינים, ההתיישנות מתחילה רק בהגיעם לגיל 18, דבר המאשר הגשת תביעת רשלנות רפואית עד להגיעם לגיל 25.

שיעורי הפיצויים  

שיעור הפיצויים בתביעת רשלנות, משתנה בהתאם לחומרת הנזק והפגיעה, השפעת הנזק על אורח החיים של המנותח/ת, גיל המנותח/ת, יכולת ההשתכרות ונסיבות מיוחדות ביניהן: אובדן אוטונומיה ו/או עקרות. סכומי פיצוי משמעותיים נפסקים במקרים בהם מוכחת נכות רפואית תפקודית ו/או פגיעה חמורה באיכות החיים עקב מקרה הרשלנות.

עורכת הדין ליאה גרין – יחד איתכם גם במקרי רשלנות רפואית 
עורכת הדין ליאה גרין, המתמחה בדיני נזיקין ומיצוי זכויות רפואית, תסייע גם לכם להתמודד עם מקרי רשלנות, תוך גיבוש תיק התביעה וניהול התיק בבתי המשפט ו/או בהליך הסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

"אני כאן בשבילכם גם במקרים של רשלנות רפואית בניתוח, עם מעטפת מורחבת של שירותים משפטיים שכל אחד מהם נועד להגן על מלוא הזכויות הרפואיות שלכם". שלכם, עורכת הדין ליאה גרין
למידע נוסף בנושא, לחצו כאן לתיאום שיחת ייעוץ מקדימה ללא עלות